ואתחנן עו הראיני נא את כבודך 

ערש"ק ואתחנן אל-יהוה בעת ההוא לאמר, תשע"ו

התפילה הינה הקשר 11של האדם לאלוקיו.

התפילה מחולקת לשלוש חלקים. האחד הכרת גדולתו ואמיתות של בורא עולם, השניה בקשת האדם מאלקיו, תחינה, בחינת מתנת חינם. השלישי ההודאה לאשר ישנו ולאשר יהיה.

נגזרה גזירה על משה רבינו שלא ייכנס לארץ ישראל. משה רבינו מתחנן ואתחנן אל-יהוה בעת ההוא.

אומר הרב קוק "צריך שהתפילה תצא נקיה מכל רעיון המורה שינוי רצון והתפעלות בחק הם יתברך לפי פשוטה".

ידועים הדברים "מטבע הטוב להיטיב" הקב"ה טבעו, מהותו הינה טובה משכך, כל ענינו הינה להיטיב לנבראיו. כל אשר עושה הקב"ה הינו לטוב לאדם בפרט ולמהות קיומו של העולם בכלל.

אדם הבא בתפלה לפני יוצרו, אביו שבשמים, בורא העולם, אומר הרב קוק אין ענין תפלתו לבקש שינוי או פעולה אחרת מחוקו אשר ברא. הבנת האדם למציאות הינה בראיה של האדם בנקודה רגעית, אישית, פרטית וקטנה. הראיה איננה ראיה כוללת של בורא עולם ברוך הוא.

מנקודה אישית זו ראית האדם הינה ראיה "לפי פשוטה" כדברי הרב קוק. היינו ראיה קטנה ורגעית, לא הראיה הכללית האין סופית.

אומר הרב קוק, ראיה "לפי פשוטה" המבוססת על דעתו של האדם "זאת היא דעה כוזבת ומביאה גם כן....להשחתת סדרי השלמות האנושי".

השלמות האנושית נובעת מראיה מתחילת העולם ועד סופו, ראיה הרואה מתחילה עד לאין סוף.

ראית האדם אינה כזו, ראית באדם הינה ראיה רגעית נקודתית, על תפילה לשינוי רצון הקב"ה ופעולתו מביאה "להשחתת סדרי שלמות האנושי".

יכולתו של האדם להכיר במציאות זו, לאמין ולומר "גם זו לטובה" יש בה קבלת מלכות שמים.

קבלה לרצונו ולפעולתו של מלך מלכי המלכים, הכרה כל דעביד רחמנא לטב עביד.

הגמרא במסכת ברכות אומרת " דרש רבי שמלאי, לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה  ואחר כך יתפלל, מנא לן ממשה.

תפלתו של משה  ואתחנן אל-יהוה, מתחילה בסידור שיבחו של בורא עולם,  ...אשר מי-אל בשמים ובארץ אשר-יעשה כמעשיך וכגבורתך. לאחר ההכרה, האמונה והאמירה לגדולת מעשי הקב"ה מבקש משה אעברה-נא ואראה את-הארץ הטובה, אין משה מבקש שינוי רצונו או פעולתו של בורא עולם, משה מתחנן, ואתחנן. אומר לנו רש"י לשון ואתחנן הינו מתנת חינם. משה מבקש, במסגרת רצונו ופעולתו של הקב"ה, במסגרת "סדרי השלמות האנושית", אעברה-נא ואראה את-הארץ הטובה אשר בעבר הירדן  ההר הטוב הזה והלבנן.

כדברינו לעיל, התפלה, הקשר בין הנברא לבוראו, בורא עולם, מחולקת לג' חלקים.

החלק הראשון הינה הכרת גדולתו הכרת אמיתות רצונו וטבעו להיטיב.

אומרת המשנה, במסכת ברכות, חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם לתפילה כדי שיכוונו ליבם למקום. שהייתם של חסידים ראשונים ענינה היה, בין שאר הדברים, התבוננות והכרה בטובו במעשיו וגבורתו של בורא עולם. כדי שיכוונו ליבם למקום, היינו שידעו לפני מי אתה עומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, מלך המטיב לכל, וכל אשר הוא עושה לטוב הינו.

בהכיר האדם בכך, יכול לבוא לפני מלך מלכי המלכים ולבקש מתנת חינם, בבחינת

ואתחנן.

עשיית הטוב בעולם הינה בחסדו של הקב"ה, עשייה זו הינה כבודו יתברך.

פעמיים מבקש/ מתחנן משה לקב"ה ובשניהם נענה חלקית, האחד לאחר חטא העגל, ויאמר:  הראני נא, את-כבדך.משה נענה וראית, את-אחרי; ופני, לא יראו.

בפעם השניה , בפרשתינו, מבקש משה אעברה-נא ואראה את-הארץ הטובה אשר בעבר הירדן, משה נענה וראה בעיניך  כי-לא תעבר את-הירדן הזה.

לאחר חטא העגל, מבקש הקב"ה להתרחק ולא להנהיג את עם ישראל. הקב"ה נענה לבקשתו של משה שלא להתרחק מהעם.

משה מבקש הראני נא, את-כבדך עונה הקב"ה אני אעביר כל-טובי על-פניך, טובו של הקב"ה כבודו. אך מוסיף הקב"ה וראית, את-אחרי; וראית, את-אחרי,  טובי אשר תוכל הינו אחורי, לאחר מעשה תראה ותבין שטוב הדבר. אך, ופני לא יראו לא תוכל לראות קודם לעשיה את "סדרי השלימות האנושי". ופני, לא יראו, הפנים, מעשה הפנים תלוי הינו באמונה ובידיעה לטוב ומטיב לכל.

ידועים הדברים "ההכנה גדולה מהעשיה" ההכנה לתפילה, היינו ההכרה, הידיעה והאמונה להיות כל מעשיו של הקב"ה טובה. היא אשר מביאה לטוב הדבר גם בהיותו נראה כקשה בפן האישי.

ההכנה מביאה להכרה, מביאה לידי וראית, את-אחרי, זו מביאה לאמונת  ופני ...

 ההכרה אשר מי-אל בשמים ובארץ אשר-יעשה כמעשיך וכגבורתך.  היא אשר מביאה לבקשת הקב"ה הקהל-לי את-העם ואשמעם את-דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל-הימים אשר הם חיים על-האדמה ואת-בניהם ילמדון.

מהות האמונה הינה יראת ה'. יראה הנובעת מההכרה אשר מי-אל בשמים ובארץ אשר-יעשה כמעשיך וכגבורתך.

מידיעה זו של מי אל בשמים מגיעים ליראתו יתברך, מכאן ניתן להגיע למתנת חינם, ואתחנן.

שבת שלום

דויד לקס _אמת